הי, נעים מאד, אני עדי, ותמיד אהבתי להדליק נרות, יש משהו מיוחד בעצירה והנחת הכוונה ברגע הדלקת הנר, וגם אחרי, באווירה שמשתררת בבית בטח עם נרות ריחניים איכותיים.
זוהר, הבת שלי ואחותם הקטנה של נגה ושחר, נולדה בשנת 2018 בתור אחות שלישית, הדובדבן של הבית, בלידת מים עוצמתית ומיוחדת. כולנו ציפינו וחיכינו לבואה.
במהלך ההריון, שהיה תקין, וגם בחודשי חייה הראשונים עדיין לא ידעתי עד כמה היא עומדת לשנות את חיי.
זוהר נולדה עם מוטציה גנטית נדירה ביותר שלא מוכרת למדע - הגן שאחראי על פירוק החלבון בגופה עבד לסירוגין, מה שאומר שההתפתחות הפיזיולוגית, הקוגניטיבית והתקשורתית שלה היתה איטית, מאד.
בואה של זוהר לעולם ועוד כילדה כל כך נדירה, שינה בי תפיסות ואמונות שקשורות ליכולת שלא עומדת בסטנדרטים "נורמלים", ומי בכלל קובע מה נכון.
זכינו בשנה ותשעה ימים במחיצתה של זוהר עד שבחרה לעזוב את העולם הפיזי שלנו.
אבל היא מעולם לא עזבה את מרחב הרוח, והיא עדיין נמצאת ומלווה אותי, גם כאן, בזמן כתיבת שורות אלו.
מהיום שזוהר עזבה הדלקתי בכל יום נר לזיכרה, בשנתיים הראשונות קניתי נרות זיכרון גדולים לבנים מהסופר, אלו שמחזיקים שבוע שלם.
לקראת יום השנה השני ללכתה, הרגשתי קריאה פנימית לעשות משהו שקשור בה, בזכרון שלה, ובנוכחותה המטאפיזית במרחב שלנו.
לקראת האזכרה, שבה כל בני המשפחה המורחבת וחברים קרובים מתכנסים, רציתי ליצור איתם משהו שילך איתם הביתה ויזכיר להם את זוהר.
וגם לנו.
החלטתי להכין נרות עם כל בני המשפחה; קראתי באינטרנט, עשיתי כמה ניסויים ובדיקות בבית, וביום השנה השנה שלה התכנסנו כולנו בחצר ביתנו והכנו נרות יחד לזיכרה.
אני חושבת ששם נטמן הזרע, הידיעה שאני רוצה להשאיר את נוכחותה בחיינו בצורה של חומר, אור, ורוח.
שם הכל התחיל.
התחלתי בעקביות להתנסות ולחקור את עולם הנרות הטבעיים והריחניים.
שחר הבן שלי, שהיה בן 10 כשהתחלתי להכין נרות, היה מרותק לתהליך ושמחתי לשתף אותו בעשיה. הדבר הכי משמעותי ששחר אמר לי באותה תקופה ונשאר איתי עד היום היה :" אמא אם אנחנו מכינים נרות לזכרה של זוהר הכל חייב להיות ידידותי לסביבה, ולא מזהם."
התרפיה שבהכנת הנרות ובחירת הריחות היה עוגן משותף לשחר ולי, והיינו שותפים לעשיה ולמכירת הנרות לחברים ובירידים באזור עמק חפר.
מאז עברה הרבה שעווה במטבח ביתנו, ותהליך יצירת הנרות עבר הרבה נסיונות, טעיה, ושיפור עד למתכונים מושלמים שהם ייחודים לנו.
שחר גדל, ועסוק בתחביבים שלו, ואנחנו כבר לא מכינים נרות יחד במטבח ביתנו, מאורות ירוקים גדל והתרחב, בעיקר הודות לאנשים כמוך שעוצרים רגע את מרוץ החיים וערכים כמו קיימות ומיחזור חשובים להם.
עברנו לסטודיו קסום במושב חניאל שמיועד כולו לתהליך יצירת הנרות והעברת הסדנאות שלנו. והצטרפה אלי לעשיה שני שהיא השותפה שלי במאורות ירוקים ובת זוגתי לחיים.
האג'נדה הירוקה שלנו מתבטאת בסוג השעווה שבחרנו לעבוד איתה - שעוות סויה - מתכלה, איזה מזהמת את הסביבה ובוערת בין 30 - 40 % יותר זמן משעוות פרפין רגילה.
ובכלים שאליהם אנחנו יוצקות את הנרות שלנו - כל הכלים שלנו הם אוסף כלי וינטג' ייחודי. זה התחיל באוסף כלי הוינטג' הפרטי שלי שאספתי במשך שנים, וממשיך כיום לפעילות איסוף ענפה בכל איזור עמק חפר ובכלל מהארץ.
מה שהופך את מאורות ירוקים לייחודי הוא העובדה שאין לנו מלאי של כלים. כל נר הוא יחיד ומיוחד במינו. זו תוצאה של אספנות קפדנית עם דגש על פריטים ייחודיים עם היסטוריה וסיפור מכל קצוות העולם.
הסיכוי שתמצאו אצלנו את אותו הנר פעמיים הוא קלוש. וזה מה שהופך את מאורות ירוקים לכל כך מעניין ,מיוחד ולא שיגרתי בתחום הנרות בישראל ובעולם בכלל.
כיום, אנחנו מוכרות בעמוד האינסטגרם שלנו, בירידי אמנים מיוחדים, ועכשיו גם כאן באתר, משפרות עוד ועוד את תהליך הכנת הנרות שלנו עד לדיוק מקסימלי ותוצאה מושלמת.
ובעיקר מתרכזות בלעשות טוב לסביבה ולקהילה.
מתרגשים להאיר אתכם
עדי, שני, שחר וזוהר